תגובות בפורום

עקרונות למצע כלכלי חברתי - הצעת צוות כלכלה וחברה
In קבוצת דיון - כלכלה וחברה
עקרונות למצע כלכלי חברתי - הצעת צוות כלכלה וחברה
In קבוצת דיון - כלכלה וחברה
ארנון הראל
03 בפבר׳ 2021
מסכים שמבנה אידאלי של מסמך כזה צריך להיות היררכי: א. החזון ב. המטרות והעקרונות שייקרבו אותנו להגשמת החזון ג. יעדים - כמותיים ותחומים בזמן, למימוש המטרות והעקרונות ד. כלים ואמצעים שישמשו להשגת היעדים רכיבים א ו-ב הנם עניין לקובעי המדיניות, רכיבים ג וד הנם עניין לאנשי המקצוע. כלל לא בטוח שמקומם במסמך זה שלנו וברמת מצע מפלגתי. ההכרזה, למשל, שאנחנו נוריד את האינפלציה מ-X ל-Y תוך Z חודשים היא פופוליסטית ולעיתים משתמשים בה בתקופת בחירות... הצורך להקים ולקיים תשתיות פיזיות בישראל - הוא צורך קיים והוא מחובתה של המדינה כלפי אזרחיה. איך זה יבוצע - אם בהשקעה ממשלתית ואם בהשקעה פרטית - אין צורך לקבוע כאן. הקמת תשתית בשיטת BOT (כמו כביש 6 ומפעלי ההתפלה) מהוות דוגמאות לא רעות להקמת תשתית שלא בהשקעה ממשלתית. הבטחת פרנסה מול בטחון תעסוקתי - צודק, גם אני חושב כך. פיתוח ההון האנושי - ודאי שיודעים איך לעשות את זה: חינוך, חינוך מקצועי, קורסי השבחה והסבה מקצועית, פתיחת עוד בתי ספר לרפואה, עידוד מיכון ואוטומציה של ענפי Low-tech ועידוד הקידום המקצועי והעלאת הפריון באמצעותם. נכתב בסעיף רפורמה בחינוך הגבוה העשירים יברחו... איום סרק פופוליסטי. כבר איימו עלינו שמשפחת עופר תיקח את ים המלח ותעביר אותו לחו"ל ושהסינים יעבירו את תנובה לסין, עם כל המחלבות, הרפתות והפרות... צמצום הוצאות הממשלה על חינוך שאינו כולל חינוך ליבה - מנוגד למטרה של פיתוח ההון האנושי (או שלא הבנתי את הכוונה). הבנה אחרת אולי אומרת - ביטול מוחלט של מימון ממשלתי למוסדות חינוך שאינם כוללים לימודי ליבה (רוצים - שישלמו מכיסם). הקטנת הקלות מס ומקלטי מס לעשירים ולחברות ענק - המטרה ברורה: הגדלת הכנסות המדינה והיכולת להסיט אותם למימון המטרות האחרות, וגם - צמצום פערים וגביית מיסים הוגנת ושוויונית. רפורמה במערכת הבריאות ביחד עם הגדלת המשאבים ושיפור תשתיות הבריאות - תקצר היריעה מלפרט כמה עמוקה ויסודית הרפורמה הנדרשת במבנה וארגון מערך הרפואה כולו ומערכת היחסים שבין משרד התחבורה, בתיח החולים וקופות החולים, בנוסף לגידול הנדרש בהקצאת המשאבים.
0
עקרונות למצע כלכלי חברתי - הצעת צוות כלכלה וחברה
In קבוצת דיון - כלכלה וחברה
ארנון הראל
02 בפבר׳ 2021
@סיגלית שלו מצטרף לדבריהם של יוסי ונעם, ומוסיף: 1. כיבוד רצון המת - עקרון על בדין הירושה הישראלי - מס ירושה אינו משנה את רצון המת, הוא עדיין יכול להוריש למי שהוא רוצה. אם החוק ישונה כך שיחול מס ירושה - יידע המוריש מראש ויחליט בהתאם. 2. ירושה אינה נחשבת עסקה - נפעל לשנות את החוק כך שתחשב כעסקה (כלומר - המצב הקיים אינו מהווה נימוק שלא לשנותו) 3. המיסוי ככפל תשלומים שאינו צודק - לא מסכים. מי שמוסה זה המוריש. היורש לא מוסה כלל. המס חל על האדם עצמו וקבלת הירושה מהווה אירוע הוני של האדם היורש, בלי קשר לאדם המוריש. לדוגמה: אני מוכר לראובן משהו ברווח מסוים, ואני ממוסה עליו, וראובן מוכר אותו הלאה לשמעון ברווח גם הוא - האם יהיה נכון לומר שראובן לא צריך להיות ממוסה על הרווח שלו כי אני כבר שילמתי מס על הרווח שלי? 4. לא צריך להיות קשר בין המיסוי של הירושה ליורש, לבין חבויות המוריש. חבויות המוריש אמורות להיות מושבות, מתוך העיזבון, לפני שהוא מוריש. אדם לא יכול להוריש את מה שאין לו. לדעתי, ברמת העיקרון, גם אין להוריש ליורש את חובות העיזבון, וכאשר נעשה מימוש נכסים של העיזבון לצורך ביצוע הירושה יש לנכות מתוך העיזבון את חובותיו ורק את היתרה להעביר ליורש, ודאי שאין לדעתי לחייב את היורש בחבויות העיזבון שישולמו מנכסי היורש. המשפט אודות הכלים שיש להשתמש בהם לצורך צמצום ההון האישי שניתן לצבור נכון, אבל מתייחס לאדם הצובר עצמו, לא ליורשיו. ההתייחסות לצורך למנוע או לא למנוע "השתלטות עוינת" ומצד שני לדבר על "עבדים" מקצין את הטיעון שלא לצורך. סוג של גניבה ע"י הרשויות - ראי התייחסותי למיסוי של ראובן, לעיל.
0
הצעת צוות תוכן לחזון ועקרונות
In קבוצת הדיון של צוות התוכן
ארנון הראל
01 בפבר׳ 2021
חסר לי במסמך: · יהודית ודמוקרטית · הצהרה בראש החזון שהמדינה נועדה לשרת את אזרחיה (ולא להפך) · קישור בין החזון לחוקה ולמגילת העצמאות · הבחנה בין ואזכור ברור של שלוש רמות של זכויות (וחובות) - רמה לאומית, רמה קהילתית ורמה אישית. · הבהרה שיש צורך בהכרה בזכויות קהילתיות שיבואו לידי בטוי במתן רמה מסוימת של אוטונומיה לקהילות, מעוגנת בחוק, לנהל את חייהן ואת הפרהסיה שלהן בדרך שלהן. וזה תופש לגבי כל סוגי הקהילות: ערביות, דרוזיות, צ'רקסיות, כרמליתים, אחמדים, חרדים, רפורמים, קיבוצים, מודטים, "קיבוץ עירוני", צמחונים וטבעונים וכדו'. · שמירה והגנה על ריבונות הכנסת (מפני דורסנות הממשלה באמצעות משמעת קואליציונית) · ביטול, או תיקון חוק הלאום מהפגמים שנפלו בו בתחום השוויון. · שוויון זכויות וחובות - הרחבת תכולת השירות הלאומי וגיוון האופנים בהם ניתן לשרת. · מימוש השוויון בייצוג שוויוני בכול מוסדות המדינה והציבור, וגם - בשכר ובתמיכות הממשלתיות · לסעיף ערבות הדדית - נציב הדורות הבאים · השקיפות ככלי חשוב למניעת שחיתות ולשיתוף האזרחים בשלטון ולא רק כחלק זכויות אזרח ולהעביר לפרק התרבות הפוליטית · בפרק התרבות הפוליטית - מלחמת חורמה בביורוקרטיה, אגרות ורשיונות ככלי לשליטה בעסקים ובאזרחים ויצירת תלות ברשויות, ככלי מיסוי וכאמצעי לייצור עבודת סרק במשרדי הממשלה ולהטרדתם המתמשכת של העסקים והאזרחים.
0
0
קידום זכויות בעלי חיים - מצע המפלגה - הזמנה
In קבוצת דיון - סביבה וקיימות.
עקרונות למצע כלכלי חברתי - הצעת צוות כלכלה וחברה
In קבוצת דיון - כלכלה וחברה
ארנון הראל
24 בינו׳ 2021
בנוסח טיוטת מסמך הצוות האחרונה, אחרי הסעיף האומר "הקטנת הקלות מס ומקלטי מס לעשירים ולחברות ענק", היה סעיף האומר כך: "צמצום העברת נכסים והון בין-דורית, הגברת שוויון ההזדמנויות ועידוד הניידות החברתית/כלכלית" ובמילים אחרות - מס ירושה וכיוצא בזה. שלושה חברים בצוות ביקשו שסעיף זה יכלל בנוסח וחברת צוות אחת התנגדה לו. בסופו של דבר הסעיף הושמט בנוסח שהועלה לכאן, כאילו שזהו סיכום הצוות ומבלי שהתקיים בו דיון. גם כאן בפורום זה מישהו כתב באחת התגובות שהוא בעד להוסיף סעיף כזה, ללא מתנגדים נוספים. לכן, לדעתי - הסעיף חייב להיות כלול במסמך, אפשר גם עם הערה שיש לגביו התנגדות מסוימת ולכן יש לדון בנושא ולהחליט אם הוא מהווה חלק ממצע המפלגה או לא. מזכיר לכולם שהרבה יותר קל לנו להתייחס למה שכן כתוב, מאשר להבחין שמשהו לא כתוב והוא חסר. ואם זה לא יהיה כתוב - זה עלול להישכח, ואיש לא ירגיש. אני ממליץ מאד למי שנכנס לדף זה בפורום להתייחס גם היא/הוא לנושא ולהביע דעתה/ו.
2
4
חתירה ללאום ישראלי וסיום הפרויקט הציוני
In הפורום הרעיוני
ארנון הראל
23 בינו׳ 2021
מספר התייחסויות שלי לנאמר, ללא סדר מסוים: גם אני מגדיר את עצמי כציוני הרצליאני ומתנגד לכמה מהפירושים האופרטיביים שניתנו ע"י המדינה לציונות. מזכיר שהקרן הקיימת והסוכנות היהודית אינם מוסדות של המדינה אלא מוסדות שבבעלות העם היהודי, והם נשארו ככאלה לאחר קום המדינה לכאורה כדי לשמור על הקשר עם בני העם היהודי שמחוץ לישראל, אבל בהזדמנות זו הם גם מאפשרים לקיים אפלייה נגד מי שאינו יהודי בישראל (כחלק מהפרושים האופרטיביים...) ע"י גורם שאינו מדינתי, ולכן אי אפשר לתקוף את המדינה כגוף שאינו שוויוני בתקנונים ובפעולות שמתבצעות על ידיהם. מדינת ישראל מאורגנת כמדינה במודל של מדינת לאום, והיא מדינת הלאום של העם היהודי כשם שרומניה היא מדינת העם הרומני, וכך גם קרואטיה לקרואטים וצ'כיה לצ'כים ומרבית מדינות מזרח אירופה. בכול אחת ממדינות הלאום הללו ישנה קבוצה לאומית שמהווה את הרוב, ולצידה קבוצות מיעוט, אחת או יותר. ברומניה (לדוגמה) - לצד הרוב הרומני, ישנן קבוצות מיעוט של סלובקים, הונגרים, סרבים ובולגרים. ועדיין רומניה היא מדינת הלאום של העם הרומני ובה באה לידי ביטוי יכולת ההגדרה העצמית שלו. ולקבוצות המיעוט שבה יש, מעבר לגבול, מדינות לאום משל עצמן. אצלינו אין (עדיין) מדינה פלסטינית מעבר לגבול, ולכן מוזכר הצורך בהגדרה עצמית לאומית למי שמגדיר עצמו כערבי פלסטיני. אגב - ברומניה (ולא רק) יש גם מיעוט לאומי שאין לו מדינה לאומית משל עצמו - הצוענים. מזכיר שיש עוד מספר מודלים להתארגנות של מדינות, כגון מדינות דו-לאומיות (קנדה ובלגיה) ומדינות שהן פדרציה של קבוצות לאום (שוויץ) ומדינות שהן רפובליקות של כל אזרחיהן ושאינן מכירות בקיומם של מיעוטים לאומיים בתוכן (כולם בצרפת הם צרפתים, וכולם בארה"ב הם אמריקאים), וגם נזכיר שבמדינת בריטניה יש אנגלים, וולשים וסקוטים, שלא לדבר על מדינות הכתר הבריטי... העניין הוא שבשיח אצלינו על שיוויון זכויות נוהגים להזכיר זכויות לאום מצד אחד וזכויות אזרח מהצד השני. ברמה ההצהרתית והחוקית אכן יש שיוויון זכויות לפרט. אבל לאורך הסרגל שבין העם לפרט שוכחים להזכיר שיש באמצע גם קהילה, ולקהילות מגיעות זכויות קהילתיות ומידה כלשהי של אוטונומיה קהילתית: בשפה, באופיה של הפרהסיה הקהילתית, בחינוך, במבני הציבור וכד'. במרבית מדינות הלאום יש הכרה בזכויות הקהילתיות של קבוצות המיעוט, בישראל יש בהן הכרה דה-פקטו אבל לא מספיק הכרה פורמלית דה-יורה. למשל - אין חקיקה שמסדירה את אופן מתן שמות הרחובות והשילוט העירוני בעיר הערבית אבל בפועל הוא ערבי. יש הכרה חוקית בשפת החינוך ובסמכויות מוסדות הדת אבל (למיטב ידיעתי) אין הכרה בחקיקה בתכנים החינוכיים ובמורשת הערביים, שבפועל הם שונים מאלה היהודים. מכיוון שאני מאלה שמבחינים בין העם היהודי לבין הדת היהודית - אני מאד תומך בהפרדת הדת מהמדינה. לכן אני מצפה שלקהילות יהודיות מסוימות, כגון לחרדים, תהיה אוטונומיה מסוימת במרחב שבהן הם רוב, וכך גם ביישובים הערביים, אבל כולם יהיו כפופים לחוק הישראלי ויהיו להם זכויות וחובות אזרחיות שוות. ובאותו הקשר אני גם מצפה מאזרחים ישראליים חילוניים שיזהו את עצמם למשל כישראלים בני העם היהודי וחסרי דת, יהודים דתיים יזהו עצמם כישראלים בני העם היהודי ומאמינים בדת היהודית, ולצידם ישראלים שהם ערבים מוסלמיים, או ישראלים שהם ערבים נוצריים, דרוזים, צ'רקסים...
1
1
הצעות לשינויים בשיטה הקיימת במסגרת המפלגה הדמוקרטית
In למה דמוקרטית
הצעות לשינויים בשיטה הקיימת במסגרת המפלגה הדמוקרטית
In למה דמוקרטית
ארנון הראל
04 בינו׳ 2021
@שלומי ברקאי אנחנו מדברים על שני דברים שונים: אתה מציע טכניקה באמצעותה מחליפים מוסד קיים שאינו מתפקד כראוי להשגת מטרותיו ובונים במקומו גוף חדש ומתפקד. אני מדבר על הבעייה או הצורך והאם יש גוף שאמור לטפל בה - או שיש "חור" במבנה הארגוני/מוסדי ואין בנמצא שום גוף שמופקד על הטיפול בבעייה או בצורך. אחרי שהסכמנו שיש בנמצא גוף ומנגנון שתפקידו לטפל בנושא עליו אנחנו מדברים, מניעת השחיתות בשירות הציבורי, וגם הסכמנו שכיום הוא אינו ממלא את תפקידו כהלכה, עכשיו יש לבדוק האם ניתן לתקן את הקיים בדרך אבולוציונית, או שיש לפרק אותו לחלוטין ולהקים משהו חדש תחתיו - פיתרון רבולוציוני. וזו שאלה שיש לבחון ולשאול תמיד אודות כול גוף שקיים במערך השירות הציבורי, ועוד במיוחד אחרי תקופה ארוכה של סיאוב והשחתה. שנינו מסכימים שנדרש תיקון, ואפילו תיקון יסודי. נראה שאתה כבר הגעת למסקנה שנדרשת רבולוציה. אני אומר שהשאלה אבולוציה או רבולוציה טרם מוצתה. מזכיר רק שהמימשל של נתניהו לא אהב את אופן התפקוד של מספר מוסדות/ארגונים קיימים ולכן במקרים מסוימים הוא פרק אותם לגמרי והקים תחתם חדשים (כגון רשות החשמל, תאגיד השידור) ובמקרים אחרים, לצורך השגת מטרותיו, הוא "הסתפק" במינוי של ראש חדש לארגון (כגון מפכ"ל, מבקר המדינה, נציב שירות המדינה).
0
הצעות לשינויים בשיטה הקיימת במסגרת המפלגה הדמוקרטית
In למה דמוקרטית
ארנון הראל
01 בינו׳ 2021
לעניין סעיף 9 - זכויות הפרט מעוגנות ומוגנות כבר כיום בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. אולם אין שום זכות שהיא זכות מוחלטת וכאשר יש מצב של התנגשות בין זכות יסוד אחת לאחרת נדרש איזון בינהן שמשמעו פגיעה מסוימת באחת מהזכויות על מנת להגן על הזכות האחרת. למצבים כאלה יש מנגנונים קיימים שעל פיהם נדרשים מספר מבחנים לאישור ולאיזון של הפגיעה: שתהיה כחוק או בחוק, למטרה ראוייה, במידה המזערית הנדרשת וכשאין חלופה אחרת. מתוך הדוגמאות שבסעיף משתמע שהכותב מתייחס למצב הנוכחי של משבר הקורונה שבו יש התנגשות בין הגנה על זכויות פרט לבין הגנה על בריאות הציבור. המצב היום בפועל הוא שהכנסת אישרה את חוק הקורונה והסמיכה את הממשלה להכריז על מצב חרום ובמסגרתו להתקין שורה של תקנות שמהוות הגבלות על זכויות שונות. על החלטות הממשלה הללו קיימת מידה של בקרה של הכנסת (לא מספיקה לדעתי) וראה כיצד יו"ר ועדת הקורונה, ח"כ יפעת שאשה ביטון, הגבילה את התקנות שהממשלה רצתה לתקן. בקיצור - החוק והמנגנונים קיימים. צריך להפעיל אותם. ההצעה של הכותב מצטמצמת לשאלת הרוב הנדרש לדעתו - 80 חברי כנסת.
0
2
ארנון הראל
More actions