תגובות בפורום

אנטי-קורונה ו"העריצות של הדמוקרטיה"
In הפורום הרעיוני
הדרכון הירוק.
In הפורום הרעיוני
תומר פרומן
18 בינו׳ 2021
@שקד רבינוביץ ומה אם שיקרו לנו ואנחנו בעצם כולנו חיים במטריקס? צריך לשים גבול הגיוני לכל תאוריות הקונספירציה האלה. הלינק ששלחת מדבר על חיסון שפותח לפני 200 שנה, והיה למעשה החיסון הראשון אי פעם! ולמרות זאת התמדה על חיסון הובילה בסופו של דבר למיגור המגפה, עד כדי כך שהיום שאנחנו פשוט לא מכירים מה זה אבעבועות שחורות. אבל הכי מדהים בפוסט ההוא זה המשפט הזה: "גם סיפרו לכם שקיים כזה דבר 'נגיפים', והאמנתם". מי שכותב משפט כזה מבחינתי שרף את עצמו. אם אתה לא מוכן לקבל את הקונצנזוס המדעי, מה אתה כן מוכן לקבל? כשתשב בוועדה לתכנון תחבורה, ויהיה שם מומחה לתחבורה שייספר על נושא כלשהו, אתה תתעלם מדבריו בגלל שיש קונספירציה תחבורתית עולמית ואתה יודע יותר טוב? מה לגבי איכות הסביבה, גם כאן יש קונספירציה עולמית והתחממות הגלובלית זה סתם שקר שהמדענים המציאו? או שרק ברפואה אתה מומחה יותר מכל שאר המומחים בעולם? ממליץ לך לקרוא קצת חומר רציני. זה לא קצר, אבל לפחות זה נכון: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%A0%D7%92%D7%93_%D7%90%D7%91%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA
0
הדרכון הירוק.
In הפורום הרעיוני
תומר פרומן
17 בינו׳ 2021
כל דיון בשאלה של דרכון ירוק צריך להיות מלווה בדיון באלטרנטיבות האפשריות. כרגע אנחנו במצב של סגר. זו כבר הפעם השנייה שהתחלנו עם הנחיות כלליות והידרדרנו למצב שמחייב סגר מוחלט. אפשר להניח שאם פותחים שוב את הכל, ללא שינוי במגבלות מפעם שעברה, נגיע מהר מאוד לסגר נוסף. אם יפתחו גם אירועי תרבות, זה יקרה אפילו יותר מהר. יש לחברה שלנו זיכרון קולקטיבי קצר. כבר הספקנו לשכוח איך חיסונים מיגרו כמעט לגמרי את החשש מפוליו, וזאת למרות שעברו פחות משני דורות (אילן גילאון הוא נפגע פוליו, ולכן סובל מנכות עד היום, אבל חולי פולי רבים לא זכו אפילו לזה). מצד אחד, קורונה מחלה פחות קשה מפוליו (עד כמה שידוע לנו עליה כרגע), ומצד שני למה לא להשתמש בטכנולוגיה שיש ברשותנו כדי למגר גם אותה? אני רוצה להזכיר לכם שערבות הדדית היא אחד העקרונות בחוקה של המפלגה! הממשלה צריכה לעשות כל מה שביכולתה כדי לעודד כמה שיותר אנשים להתחסן. בתור התחלה צריך כמובן לאפשר לכולם להתחסן (אני רשמית כרגע לא יכול להתחסן כי אני לא בחתך הגיל המתאים). אבל אם, אחרי שנאפשר לכולם להתחסן מרצון, עדיין לא נגיע לכיסוי מספיק טוב של האוכלוסיה, צריך יהיה להתחיל בעידוד אקטיבי. זה יכול להתחיל מהטבות כלכליות (מענק של 750 ש"ח לכל מתחסן? אני בטוח שזה יביא הרבה אנשים). אם זה לא מספיק, צריך גם יותר. אפשר למשל לפתוח את ה"איים הירוקים" של ים המלח ואילת למתחסנים בלבד. אני מקווה שבשלב הזה כבר יהיו מספיק מתחסנים, אחרת צריך להפעיל אמצעים יותר דרסטיים. אחד האמצעים הדרסטיים שעל הפרק זה הדרכון הירוק. באמת מצער שמדברים על זה כבר עכשיו, כשאפילו אין אפשרות לכולם להתחסן מרצון (אני גם לא בטוח שזה יעבור מבחינה חוקית כרגע). אני מקווה מאוד שלא נגיע לזה. אבל אם נגיע, זה משהו שצריך לדבר עליו ברצינות. לדעתי כל מי שאומר שזה לא בא בחשבון לא מבין מהי דמוקרטיה. להגיד רק "X זה לא דמוקרטי" זו לא חוכמה. גם לקחת לאנשים כסף זה לא דמוקרטי, עד שאנחנו הופכים את זה לחוק וקוראים לזה מיסים. בדמוקרטיה תמיד יש קונפליקט בין ערכים, וצריך לפעול יחד כדי לפתור אותם. טובת הכלל לעומת חירויות אישיות זה קונפליקט ידוע, ואני דווקא גאה לחיות במדינה שנותנת קצת יותר משקל לצד של טובת הכלל. חינוך חובה חינם, מערכת בריאות ציבורית, דמי אבטלה, גיוס חובה - כל אלה דוגמאות בהן טובת הכלל ניצחה את החירות האישית. אני מעדיף לראות אותנו ממשיכים לדגול בערכים האלה, ולא חיים במדינה שבה כל אחד דואג רק לעצמו.
0
0
הדמוקרטית? ממש ממש לא.
In הפורום הרעיוני
תומר פרומן
16 בינו׳ 2021
היי אלעד, האנלוגיה להיי-טק היא כמובן לא מושלמת, והבאתי אותה בעיקר כדי להעלות נקודות אותן צריך לבחון בהקשר הזה. אתה טוען שחתך האוכלוסיה הרלוונטי הוא "נשים שמתמודדות לבחירות". לדעתי זה תלוי באיך מתייחסים לדמוקרטית. אם הדמוקרטית היא מפלגת אווירה, שאוספת אליה מבחוץ כמה שמות חזקים שיביאו בוחרים לקלפי - אז בהחלט, רצוי שתהיה לנו רשימה עם שמות בולטים, ויכול להיות שזה אומר פחות נשים, בעקבות נטיות חברתיות שלא בשליטתנו. אבל נראה לי שיש הסכמה שזה לא הכיוון של המפלגה. לעומת זאת, אם רואים את הדמוקרטית כמפלגה שמתוכה צומחים המועמדים, אז חתך האוכלוסיה הרלוונטי הוא... כולנו. לפי הרעיון הזה, המפלגה תצמיח מתוכה את האנשים שייצגו אותה בקלפי. זה קצת דומה לאיך שהמחאה החברתית של 2011 הצמיחה מתוכה את סתיו שפיר ואיציק שמולי (ובלי קשר לדיעות הפוליטיות שלהם אז או היום). במודל הזה, כל אחד ואחת מאיתנו נמצאים בקבוצת החתך הרלוונטית, וסביר להניח שאין כאן עדיפות משמעותית לגברים או נשים. באנלוגיה לתעשיית ההי-טק, זה קצת כמו חברה שגם מכשירה את העובדים שלה. חברה כזו לא יכולה להשתמש בחוסר השיוויון באקדמיה בתור תירוץ לחוסר שוויון אצלה, כי היא מהווה תחליף לממסד הקיים. על אף כל מה שרשמתי, אני עדיין לא בעד הסעיף הזה בחוקה, וכנראה לא הייתי מוסיף אותו אם הייתי זה שמחליט. אבל זה מספיק בשבילי כדי להסביר למה הסעיף לא כזה נורא.
0
הדמוקרטית? ממש ממש לא.
In הפורום הרעיוני
תומר פרומן
16 בינו׳ 2021
גם לי צרם הסעיף הזה בחוקה, ולמרות זאת התפקדתי. אני אנסה להסביר כאן למה. (דרך אגב, נראה לי תמוה להתפקד למפלגה ורק אחרי זה לקרוא את החוקה שלה...) אני באופן כללי מתנגד להעדפה מתקנת. כשנתקלים במצב של אפליה כנגד אוכלוסיה כלשהי צריך קודם כל לפעול כדי להבין את הסיבה לחוסר השוויון, ואז לטפל בשורש הבעיה. העדפה מתקנת מטפלת לרוב רק בתסימינים, ולעיתים קרובות גורמת לבעיות חדשות - כמו מינוי אנשים פחות ראויים. לפני שנדבר על הכנסת, אני אתן דוגמה מהתחום שלי - היי-טק. ידוע שבתעשיית היי-טק יש תת-ייצוג לנשים ביחס לאכולוסיה הכללית, כלומר פחות מ-50% מעובדי היי-טק הן נשים. האם צריך לטפל בזה באמצעות העדפה מתקנת? כדי לענות על כך, צריך קודם כל להבין מאיפה זה מתחיל. למשל, נניח שבהיי-טק יש 20% נשים אבל באוניברסיטאות בכל מחזור 50% ממקבלי תואר ראשון במדעי המחשב הן נשים (מספרים שהמצאתי כרגע). מצב כזה מצביע לכאורה על אפליה בתעשייה כנגד נשים. לעומת זאת, אם גם באקדמיה יש רק 20% נשים בפקולטות הרלוונטיות, אז אולי בעיה בכלל באקדמיה, או במערכת החינוך, או בהסללה חברתית. במקרה השני, העדפה מתקנת בתעשייה יכולה לגרום יותר נזק מתועלת. אבל בכל מקרה, התעשייה צריכה לפעול כדי "להצדיק" את תת-הייצוג שמתקיים בה, ולא להניח שהוא לא באשמתה. גם אם הוא לא באשמתה, אפשר ורצוי לעזור לחברה הכללית לתקן את הבעיה - למשל בעזרת מתן תרומות לארגונים שעוזרים לנשים צעירות ללמוד באקדמיה. ועכשיו לכנסת. מהו חתך האוכלוסיה הרלוונטי עבור חברי כנסת? כלומר, מאיזה רקע מגיעים חברי הכנסת שלנו? אני לא יודע לענות על זה, אבל נראה לי שהוא מספיק מגוון ככה שבכל מקרה יש שם בערך 50% נשים. מצד שני, בכנסת עצמה יש רק 25.8% נשים. זהו תת-יצוג קיצוני! למעשה, נראה לי שזו הקבוצה עם *הכי הרבה* תת-ייצוג בכנסת. זה תלוי גם באופן בו משווים בין קבוצות בגדלים שונים. לשם השוואה, לא-יהודים מהווים 26.1% מהאוכלוסיה, ו- 15% מהכנסת. גם כאן יש לכאורה תת-ייצוג, אבל הוא קטן מתת-הייצוג של נשים, גם מבחינה יחסית וגם מבחינה אבסולוטית. המצב הייחודי של תת-ייצוג של נשים בכנסת מצדיק - לדעתי - את השימוש בכלי של אפליה מתקנת. אני גם חושב שכאשר הייצוג של נשים בכנסת יתקרב ל-50% יהיה זה הזמן לשנות את החוקה - אבל אני לא חושב שזה יקרה בקרוב. אני חושב שזה גם עונה על השאלה למה להעדיף דווקא את אוכלוסיית הנשים (ולא מדובר כאן על נשים "לבנות" - לא יודע מאיפה הבאת את זה, כי זה בוודאי לא כתוב בחוקה) ולא אוכלוסיות אחרות. בפשטות, כי נשים סובלות הכי הרבה מתת-ייצוג בכנסת.
0
0
ת

תומר פרומן

More actions