יעלה רענן

למען ערכי החירות השוויון והערבות ההדדית. למען השלום. למען השותפות. למען כבוד האדם. למען כולנו.
נושאים שקרובים ללבי
קצת עלי
גדלתי בערד. רציתי להשפיע ולייצר חברה שבה לכל השותפים יש זכות שווה לחיים בכבוד. לכן המשכתי את לימודיי עד הדוקטורט – ככלי השפעה. פועלת עשרים שנה למען צדק לתושבי הכפרים הבלתי מוכרים בנגב: המקום בו אי הצדק הוא הקשה ביותר בקרב אזרחי ישראל. גרה בעוטף, ופועלת למען סיום האלימות באזורי, וכלפי תושבי עזה. פעילה בתנועות אזרחיות: הפריפריות, עומדים ביחד, נשים עושות שלום. מרצה במכללת ספיר בתחומי חברה וכלכלה.
חוץ מזה
יש אנשים שאי-צדק צועק אליהם. אני כזו. יש בזה יופי, שכן אני רואה מציאות שלאחרים לעיתים קשה לראות. יש בזה עול, שכן אי צדק נמצא בכל מקום, וקשה לראות את הסבל הנובע ממנו. בחרתי בחיי לפעול עם אנשים שאי הצדק כלפיהם זועק, והם חלק מהעולם שלי, מהקהילה שלי: תושבי הכפרים הבלתי מוכרים בנגב. את הדוקטורט עשיתי מתוך הבנה שקשה לעשות שינויים בעולם, ובוודאי כאישה... והשילוב – של אקדמיה ושל אי-צדק יצר את הקורסים שאני מלמדת: "דיכוי כמדיניות", ו- "המודדות עם עוני". ומצד שני, העולם של העשייה החברתית נהיה עשיר יותר ומשמעותי יותר בזכות ההבנות האקדמיות.
במלחמה האחרונה על עזה, "צוק איתן", מצאתי את עצמי בכיסופים, עם ילדה בת 3, ובנים בני 18-21, וגם עדיין פעילה במועצה לכפרים הבלתי מוכרים. האתגרים היו רבים: להוציא את הילדה מהקיבוץ ולהביא אותה יחד עם שאר האימהות והילדים של למקום בטוח, לדאוג לבני המשפחה שנשארו בבית בגלל שהיו חייבים: הבנים ובן הזוג, להיפגש עם השותפים הערבים לפעול למען תושבי הכפרים הבלתי מוכרים (שכמובן אין להם ממ"דים, אבל הם בטווח הטילים), ולשמוע על רמת האלימות נגד כל האזרחים הערבים בישראל, להתנגד למלחמה ולסבול מאלימות מילולית ואף פיזית בגלל דעה זו. המלחמה הזו הייתה בשבילי נקודת מפנה, בה התחלתי לפעול ברמה הארצית – הרי הכל קשור, ואם לא נתקן מהשורש, החברה תמשיך ותדרדר בכיוון של האכזריות והשנאה. מתוך המלחמה הזו כמו שלוש התנועות: תנועת הפריפריות, נשים עושות שלום, ועומדים ביחד: לכולם הצטרפתי. בכולם ניסיתי ביחד עם אחרים לייצר כאן חברה טובה יותר.
ודבר אחרון – הצדק החברתי... שנים הייתי חד הורית וענייה. הרגשתי על בשרי את החשש -- שבחודש הבא אהיה עם ילדיי ללא בית. המערכת בנויה לטובת העשירים. יש דרכים לתקן מהיסוד. למשל, אני מאמינה גדולה ברעיון של "שכר בסיס לכל". תתעניינו, תדרשו.
אז מי אני? פעילת זכויות אדם, פעילה חברתית, מרצה במכללת ספיר, גרה על גבול עזה, אמא לארבעה, וכבר סבתא (צעירה!) לשני תינוקות מקסימים. ומוכנה לפעול למען כך.


תמכו בי כאן: https://forms.gle/Be115yDWbSigta7j7
קישורים

© כל הזכויות שמורות לדמוקרטית 2020

  • Facebook
  • Twitter
  • Instagram
כתובת: נטף 33, נטף

מען למכתבים: דמוקרטית - ת.ד 33, נטף 90804

מען למכתבים אלקטרוניים:   info@democratit.org.il

להסרת התפקדות:   info+book@democratit.org.il

 האתר פונה בלשון נשים וגברים בשביל להתחשב בכולם
web.png