הייתי רוצה להציע מחשבה על שינוי עמוק באופן שבו מתנהל יום הלימודים.
עלינו לקדם מהלך שבו ילדים באים ללמוד זמן ממושך שלא תחום בצלצולים.
ילדים שיכולים להתקדם לפי משימות שהם צריכים לבצע, כך שהם יכולים לנהל לעצמם את סדר יומם. המורים כמלווים, לא מנהלים ולא מרצים בשיעור.
רוב ההוראה צריכה להשתנות מהיסוד, כך שיהיו מרחבי למידה ולילדים יהיה חופש בחירה מה הם רוצים לעשות קודם, כך שילדים יוכלו להתקדם בהתאם ליכולתם.
כמו כן צריך להיות הרבה יותר שימוש בלמידה דרך פרוייקטים
בנוסף צריך מאד לצמצם את הפיקוח שיש על בתי הספר
עוד דבר שצריך הוא לשנות את לוח החופשות של בתי הספר כך שיהיה מותאם יותר לילדים ולהורים. לא סביר חופשה של חודשיים וחופשים סמוכים זה לזה רק לפי הלוח הדתי היהודי
ישר כוח על הדברים התהליך נראה מעולה. רוצה להוסיף כיוון שאולי ייכנס לדיונייכם- על הפער והקשר בין החינוך הרגיל לחינוך המיוחד. בתור מחנך בכיתת תקשורת בתוך תיכון רגיל נחשפתי מעט לעולם החינוך המיוחד והרגיל, ובעיקר לחוסר ההלימה בין השניים. דוגמה קטנה היא מספר אנשי הצוות בכיתת תקשורת (בד"כ איש צוות לתלמיד-שניים, כולל סייעות ובני שירות) לעומת המורה הבודד ל30 + תלמידים בכיתה הרגילה. הטענה שיש בה לא מעט אמת שבחינוך המיוחד צריכים יותר משאבים מעט מטעה, משום שתחת ההגדרה הנ"ל נכנסים תלמידים רבים ומגוונים בעלי צרכים שונים שדרגת התמיכה בהם אינה זהה, ואילו בחינוך הרגיל יש לא מעט תלמידים (אולי רובם) שהולכים לאיבוד. לצורך העניין, בשתי כיתות תקשורת בהן לימדתי, האחת של תלמידים עם קשיים מורכבים שאינם מדברים ואחת של תלמידים עם קשיים חברתיים ותקשורתיים אך סה"כ עצמאיים למדי, בטח בתפקודי חיים בסיסיים, הוקצתה אותה רמת משאבים (מבחינת שעות תקן וכו'). במצב הקיים קיים לדעתי שימוש לא מושכל במשאבים, במערכת שמשוועת לכאלו. נוסף על כך, אתם.ן ודאי ערים למגמה של הכלת כמה שיותר סוגי תלמידים במערכת הרגילה, מגמה שברוחה מנסים ליישם את רפורמת ההכלה בחינוך המיוחד. אך בדומה לרוב הרפורמות החינוכיות, גם זו מבוצעת top-down, ללא רתימה והכנה אמיתית של הצוותים החינוכיים ושינוי באופי הלימודים שהינם הכרחיים על מנת שנראה שינוי אמיתי ומהותי. אני מאמין ששינוי ההגדרות של חינוך מיוחד וחינוך רגיל, יחד עם שינוי מבני עמוק ומתן אוטונומיה גדולה יותר לבתי הספר ולמורים, יכול להוביל לקידום של כלל התלמידים מבחינה לימודית, וחשוב מכך- להוות צעד נוסף בדרך לחברה שוויונית בה מסתכלים על שונות לא בתור מכשול שיש להתגבר עליו ולנרמלו אלא בתור ברכה ואפשרות להתפתחות.
כמובן מודע לכך שזהו חזון קשה ליישום אך בשביל זה אנחנו פה, כך אני מאמין- להפוך את האוטופיה שאנחנו חולמים עליה למציאות.
גאה להיות שייך לגוף פוליטי ששם את החינוך בראש מעייניו.
נעדרים: זאב דגני, נמרוד אלוני, יורם הרפז, וורדה סעדה, אבשלום אליצור, סמי שלום שטרית
1. מהלך המפגש: הרצאות טד בהקשר הנקודות של מצע החינוך – מצגות וכתובים נשלחו:
שלומית: בוחרת להתמקד במורים ובאיך? – עליהם להיות מתווכים בין מחשבות מורכבות וערכיות – מורים לחיים! בניגוד לסגידה "למספרים" הנהוגה היום (מיצ"בים למיניהם). המדינה צריכה להוביל ולעודד גישת הוראה כשליחות, בנוסף להיותו מקצוע שמכבד את את בעליו קיומית ומבנית. ביה"ס יהווה היכל הלימוד עבור המורים והתלמידים ויתנהל בו שיח ערכי, חדשנות, רב-תרבותיות ולימוד בצוותא, בחברותא – On the job training והערכה תהיה בית ספרית פנימית.
שייקה: מצדד בחינוך לערכים, חיזוק יסוד הדיאלוגי, חינוך פוליטי וחינוך משלים. כל זאת ע"י טיפוח תרבות חינוכית ופרקטיקה פדגוגית שנשענת על שתי קומות: קומה א' – קומת ההוראה והלמידה, קומה ב'- קומת החינוך, תובנות, משמעויות, יצירתיות – קומת הרוח, מותר האדם. שתי הקומות תתמוכנה בליבת החינוך: עירור ע"י שאלות קיומיות, "השאלות הגדולות".
כוכי: מסד בית ספרי של ד.ג.ן – דעת, גוף ונפש, הנוצק במידה אוטונומית רבה על רקע המרחב האקוסיסטמי של הקהילה וגורמיה השונים. שיתופי הפעולה ביניהם ובין גורמי החינוך הבית ספריים, המוניציפליים או של האיגוד החינוכי המרחבי מגבשים סופית את אופיו ותוכניות לימודיו. הביזוריות משפיעה בהכרח על אופי המנהל החינוכי המרכזי: מאפשר, גמיש, מעודד למידת מורים ותלמידים, מקיים שינוי במבנה בחינות הבגרות ובקבלה למוסדות אקדמיים.
מלי: מדגישה את החשיבות של היפוך הפירמידה בחינוך, קרי: אם הגיל הרך "זוכה" בכוחות הוראה לא מוכשרים ומיומנים דיים לעומת הדרישה הברורה לכוחות ההוראה בחטיבות העל יסודיות, הרי יש להפוך את החשיבה והעשייה ולהשקיע בתשתית בחינוך בגיל הרך כדי לקצור פירות בגיל מאוחר יותר.
ענת: מדגישה את האוטונומיה הפדגוגית, שפועלת במרחב היחס בין הידע ומיומנויות החשיבה. קיימים 5 מרכיבים עיקריים במציאות פדגוגית רצויה - הרכבם תלוי בגורמי החינוך השונים:
מקצועות הליבה (המסורתיים): ידע כעוגן לרכישת ידע חדש תוך כדי ארגונו לפי רעיונות מרכזיים חוצי דיסיפלינות ובאופן משתנה.
לימודי רוחב: אוריינות שפתית, מיומנויות חשיבה, חינוך לדמוקרטיה, חינוך טכנולוגי
לימודים בינתחומיים
תחומי לימוד חדשים: אוריינות פיננסית, חינוך לקיימות...
יוזמות אוטונומיות של מורים, מנהלים, ראשי רשויות....
רחל: הדגימה וביקשה לשטח את עקומת האי שוויון, שישראל מככבת בה, עפ"י מיקום גיאוגרפי והשתייכות מגזרית-אתנית. הכנסת טכנולוגיה יקרה או מימון פרויקטים ראוותניים ללא הכנה נכונה והפעלה אינם מביאים את השינוי המיוחל. כדי שזה יקרה יש להפעיל 4 המלצות עיקריות:
סיכום ישיבת פורום שרת חינוך מס' 3, יום שלישי 22 דצמבר 2020
נוכחים: סעדה, קרן קטקו-איילי, אבי עופר, רחל קנול, כוכי עם-עד.
נעדרים: נמרוד אלוני, יורם הרפז, זאב דגני, סמי שלום שטרית, אבשלום אליצור
מהלך המפגש12.17 יום ה':
1 .נשלח בקבוצה מסמך בסיס למצע החינוך הכולל:
• משפטי פתיחה רעיוניים לפתיחת המסמך
• תרשים מבנה משרד החינוך דהיום
• שאלות לדיון המתייחס ות: ל מבנה, לאוטונומיה, לזרמים, למימון, למהות ביה"ס + חלוקת הצעות ל עבודת הרחבה בין שתי תימות מרכזי ות: סדירויות מבניות ופדגוגיה.
2 .חלוקה לש ני חדרים לפי שתי התימות לתחילת תהליך עבודה. החברים בחרו לפי עניינם בנושא. 3 .הועלתה שאלה מהותית: חזון, מדיניות ופדגוגיה - מה קודם למה בהקשר של המבנה? 4 .תוצאות הדיונים בשני החדרים:
א. סדירויות מבניות:
• התאמת תוכני ות לימודים וחשיבה למאה ה - 21 :מרכיבים וקריטריונים.
• מידת הרלוונטיות בעיסוק במבנה משרד החינוך לעומת התמקדות בדאגה שהמשרד ידאג לתקצוב הוגן, שוויון ומניעת פערים.
• פיתוח תאגידי חינוך אזוריים ואפשרויות למתן אופי פרטני לבתי"ס והתמקדות בתכנים בהתאם לצרכי תושבי הרשו ת ו/ או האזור והחברה בה ממוקמים.
• יפותחו בתי"ס שישרתו את תלמידיהם מהבוקר עד הערב בחינוך פורמלי ולא פורמלי כולל כישורי התנהגות וחיים.
• יש להשקיע חשיבה בזרמי החינוך ואיזה אופי ילבשו כדי שיתקיים השוויון בכל פרמטר חינוכי כולל ש וויון הזדמנויות לבוגר בחברה.
ב. פדגוגיה:
כל מנהל צריך ליצור מסד תרבותי שיאפשר פדגוגיה מיטבית.
מה במפגש הבא? 12.24 בשעה 15:16 ביום ה' בזום
1 .באופן חד פעמי תינתן האפשרות לחברי הפורום לפר וש את משנתם המקצועית בנוסח TED :
• לכל אחד יוקצבו 10 ד' בלבד, ניתן להוסיף מצגת, שתשלח באותו יום לכוכי
• הדברים יתקשרו לאחת הנקודות במסמך הבסיס בשם "מצע חינוך", שנשלח לקבוצת הווטצאפ: "חינוך בדמוקרטית" - נקודת התייחסותכם האישית תוצג בפתח הדברים. • הרעיונות שיוצגו בדברי החברים ישמשו כמסד ההצעות במצע החינוך.
הערה: הדברים לא יעמדו בפני עצמם ולא יתקיימו במנותק מהמשימה לשמה התכנסנו - לא יהוו הרצאת מומחה בנושא ה התמחות של מי מחברי הפורום הנכבדים.
2 .נתכנס לארבע נקודות מהותיות להרחבה ו לדיוק מתחת לכל אחת משתי התימות המרכזיות: סדירויות מבניות ופדגוגיה.
סיכום מפגש מס' 2 – פורום שרת חינוך, יום שני 07 דצמבר 2020
נוכחים: רחל קנול, שלומית עמיחי, אבי עופר, זיקה אב צור, מלי פולישוק, קרן קטקו איילי, כוכי עם-עד.
נעדרים: נמרוד, אלוני, סמי שלום שטרית, זאב דגני, סעדה וורדה, ענת זוהר, אבשלום אליצור
1. סדר היום המתוכנן:
סבב היכרות + הצגתה של ד"ר רחל קנול כ"שרת החינוך" של הפורום
מצע האבנים הגדולות (8 העקרונות במתווה של אלוני)
חלוקה לצוותי עבודה ותחילת עבודה
מי חסר ולמה?
סיכום ודיון מה הלאה
2. מהלך המפגש:
סבב היכרות + שיתוף בצ'אט למה כל אחד הגיע לקבוצה, או המסר העיקרי שלו
חלוקה לשני חדרי דיון ב-8 עקרונות: איזה עיקרון מיותר או יש להגדירו אחרת? ואיזה- חסר?
מליאה: שיתוף במסקנות כל קבוצה, דיון עקרוני והתכנסות למסקנות ומה הלאה?
יורם הרפז הציע שינוי מבני של מערכת החינוך על בסיס הנחות היסוד הבאות:
לאחר שבתיה"ס מלאו את ייעודם לתקופת הקמתם במאה ה-19 על רקע התגבשותה של התודעה הלאומית והמהפכה התעשייתית, הנפיקו פועלי ייצור וגיבשו תודעה לאומית - הפכו ללא רלוונטים ואיבדו מיוקרתם ומחשיבותם.
היום יש לפתח ולהרחיב לתודעה קוסמופוליטית לצד זו הלאומית על רקע מגפות, טכנולוגיות ודברים נוספים משותפים.
נראה שלחינוך אין מטרה ברורה והוא מתנהל בתוך מרחב של שלוש מטרות עיקריות הסותרות זו את זו ומבלבלות:
כלים – להעניק כלים להצלחה בקריירה
ערכים- להשפיע ולהפוך התלמידים לאנשים בעלי ערכים מועילים - הומניזם
מימוש עצמי- כיצד האינדיבידואל מחבר בין הכישרון / היכולת לתשוקה
ההצעה לשינוי בבסיסה מתייחסת למערכת שתכלול 3 סוגי בתי"ס ( זרמים אידיאולוגיים):
80% לאילו השואלים "מה יוצא לי מזה?" – בתי"ס מקצועיים, מתוחכמים אינסטרומנטליים, שילמדו בהם רפואה, משפטים, תקשורת, יזמות וכו' אלו מקצועות הבחירה העיקריים בתוספת מקצועות לוויניים לתחום. הם .יילמדו ע"י מורים מוכשרים לכך וע"י בעלי מקצוע מהתחום.
10% בעלי אינטרס, אוטונטיים, סקרנים, בעלי תשוקת למידה כבירה, בעלי מוטוביציה פנימית אדירה: יחברו לפרויקטיים בטכניון, בנאס"א – אליטות של מדעים ואומנויות.
10% בעלי מנטליות אינטלקטואלית אוטונומית, לא סובלים מסגרות ולא צריכים את זה – בתי"ס דמוקרטיים.
השיטה תגביר מוטיבציה, תפחית בעיות משמעת ותאפשר מצויינות בכל רמה – בבתי"ס על- יסודים. בדומה לגישה שהציעו בדו"ח הררי learnning Project base
3. החלטות:
יורם הרפז ומלי פולישוק יעבירו הצעותיהם בקבוצה + 5 עקרונות מתוך הכל חינוך (כוכי)
סיכום מפגש מס' 1 – פורום חינוך, הדמוקרטית - 22.11.20
נוכחים: ד"ר רחל קנול, ד"ר וורדה סעדה, זיקה אב-צוק, פרופ' נמרוד אלוני, פרופ' יורם הרפז
נעדרים: ד"ר זאב דגני
מרכזת הפורום: כוכי עם-עד
1. מהלך המפגש:
סבב היכרות-
רחל קנול : תושבת וותיקה בירוחם, התמחתה בפיזיקה ורובוטיקה, לימדה באוני ב"ש, ניהלה בי"ס יסודי, היום עובדת במט"ח. וורדה סעדה: גרה בבית ג'אללה, כימאית, בוגרת מנהל חינוכי ומנהיגות חינוכית, מלמדת במכללת קיי. זיקה אב-צוק: סמנכ"לית פיתוח עסקי בסיסקו, יוזמת תנועת נוער ערבית -יהודית, טכנולוגיה מאפשרת שיוויון הזדמנויות. נמרוד אלוני: וותיק מאוד, מלמד בהכשרת מורים, השתתף בפורומים רבים ויצר תוכניות ומסמכים עם שותפים שחלקם כאן, מציע שראשית דבר נעיין בהם. יורם הרפז: וותיק מאוד, השתתף אף הוא ביצירת מסמכים מן הסוג שאנו נדרשים להם כאן, מכשיר מורים ושותף לרעיון שנקרא חומרים, שנכתבו על מבנה ושינויים במערכת החינוך, מלמד בבית ברל. כוכי עם-עד: ניהלה בתי"ס, מטפלת, יועצת ארגונית ואקטיביסטית.
מסגרת הפעילות
ימי שני בשעה 16:15- 17:45
מטרות עיקריות
הנחלת שפה דמוקרטית (ערכי דמוקרטיה) והתנהלות שיוויונית: בזרמים פוליטיים (סטטוטורים מסודרים), לימודי ליבה, פיקוח.
שיוויון הזדמנויות בהתייחס למעטפת הוליסטית של רווחה, תשתיות, שיוויון מגדרי...
יצירת מערכת תומכת חינוך: ע"י בנייה של תשתיות השכלה ותרבות, שיאפשרו קיימות חברתית דמוקרטית.
יצירת מעמד מועדף לחינוך בישראל: הכשרת מורים, מנהלים – מנהיגות חינוכית
סוגיות שבהן יש לדון (בנוסף לאלו שהועלו בקבוצת הווטאפ)
מרכוז (משרד חינוך) לעומת ביזור (רשויות מוניציפליות)
דרכים להכשרת מורים להיות בעלי ידע עולם ומנהלים – מנהיגים – תשתיות כח אדם להוראה (בעלי הון אינטלקטואלי).
מה בין הטכנולוגיה בחינוך והלימודים ההומניסטיים?
האחריות של החינוך ליצירת חברה מתוקנת בעלת תרבות דמוקרטית
2. למפגש הבא
לאחר קריאה בחומרים ששלח נמרוד אלוני (העברתי לכם)
מוצע:
להתמקד במסמך: "המועצה העצמאית לחינוך הממלכתי" שישמש כתשתית עקרונית להבנת הכיוונים אליהם נוביל תוך כדי שימוש במושגים של אקו-הומניזם.
להבנות הרעיונות במשולב במושגי אקו הומניזם, מותאמים גם לזרמי החינוך האחרים והמלצות ליישום וכיווני פעולה מעשיים.
דיון בקבוצה כל פעם ביישום רעיון אחד או שניים והעברה לניסוח וכתיבה לחבר.ה
לימודי ערבית מגיל גן!
הייתי רוצה להציע מחשבה על שינוי עמוק באופן שבו מתנהל יום הלימודים.
עלינו לקדם מהלך שבו ילדים באים ללמוד זמן ממושך שלא תחום בצלצולים.
ילדים שיכולים להתקדם לפי משימות שהם צריכים לבצע, כך שהם יכולים לנהל לעצמם את סדר יומם. המורים כמלווים, לא מנהלים ולא מרצים בשיעור.
רוב ההוראה צריכה להשתנות מהיסוד, כך שיהיו מרחבי למידה ולילדים יהיה חופש בחירה מה הם רוצים לעשות קודם, כך שילדים יוכלו להתקדם בהתאם ליכולתם.
כמו כן צריך להיות הרבה יותר שימוש בלמידה דרך פרוייקטים
בנוסף צריך מאד לצמצם את הפיקוח שיש על בתי הספר
עוד דבר שצריך הוא לשנות את לוח החופשות של בתי הספר כך שיהיה מותאם יותר לילדים ולהורים. לא סביר חופשה של חודשיים וחופשים סמוכים זה לזה רק לפי הלוח הדתי היהודי
אשמח מאד להצטרף לחשיבה לגבי החינוך
ישר כוח על הדברים התהליך נראה מעולה. רוצה להוסיף כיוון שאולי ייכנס לדיונייכם- על הפער והקשר בין החינוך הרגיל לחינוך המיוחד. בתור מחנך בכיתת תקשורת בתוך תיכון רגיל נחשפתי מעט לעולם החינוך המיוחד והרגיל, ובעיקר לחוסר ההלימה בין השניים. דוגמה קטנה היא מספר אנשי הצוות בכיתת תקשורת (בד"כ איש צוות לתלמיד-שניים, כולל סייעות ובני שירות) לעומת המורה הבודד ל30 + תלמידים בכיתה הרגילה. הטענה שיש בה לא מעט אמת שבחינוך המיוחד צריכים יותר משאבים מעט מטעה, משום שתחת ההגדרה הנ"ל נכנסים תלמידים רבים ומגוונים בעלי צרכים שונים שדרגת התמיכה בהם אינה זהה, ואילו בחינוך הרגיל יש לא מעט תלמידים (אולי רובם) שהולכים לאיבוד. לצורך העניין, בשתי כיתות תקשורת בהן לימדתי, האחת של תלמידים עם קשיים מורכבים שאינם מדברים ואחת של תלמידים עם קשיים חברתיים ותקשורתיים אך סה"כ עצמאיים למדי, בטח בתפקודי חיים בסיסיים, הוקצתה אותה רמת משאבים (מבחינת שעות תקן וכו'). במצב הקיים קיים לדעתי שימוש לא מושכל במשאבים, במערכת שמשוועת לכאלו. נוסף על כך, אתם.ן ודאי ערים למגמה של הכלת כמה שיותר סוגי תלמידים במערכת הרגילה, מגמה שברוחה מנסים ליישם את רפורמת ההכלה בחינוך המיוחד. אך בדומה לרוב הרפורמות החינוכיות, גם זו מבוצעת top-down, ללא רתימה והכנה אמיתית של הצוותים החינוכיים ושינוי באופי הלימודים שהינם הכרחיים על מנת שנראה שינוי אמיתי ומהותי. אני מאמין ששינוי ההגדרות של חינוך מיוחד וחינוך רגיל, יחד עם שינוי מבני עמוק ומתן אוטונומיה גדולה יותר לבתי הספר ולמורים, יכול להוביל לקידום של כלל התלמידים מבחינה לימודית, וחשוב מכך- להוות צעד נוסף בדרך לחברה שוויונית בה מסתכלים על שונות לא בתור מכשול שיש להתגבר עליו ולנרמלו אלא בתור ברכה ואפשרות להתפתחות.
כמובן מודע לכך שזהו חזון קשה ליישום אך בשביל זה אנחנו פה, כך אני מאמין- להפוך את האוטופיה שאנחנו חולמים עליה למציאות.
גאה להיות שייך לגוף פוליטי ששם את החינוך בראש מעייניו.
המשיכו לעשות חיל
סיכום מפגשי פורום חינוך מס' 4, יום שני 28 דצמבר 2020
נוכחים: שלומית עמיחי, שייקה תדמור, ענת זוהר, כוכי עם-עד, מלי פולישוק, קרן קטקו איילי, אבי עופר, רחל קנול, ישי מור, זיקה אב-צוק
נעדרים: זאב דגני, נמרוד אלוני, יורם הרפז, וורדה סעדה, אבשלום אליצור, סמי שלום שטרית
1. מהלך המפגש: הרצאות טד בהקשר הנקודות של מצע החינוך – מצגות וכתובים נשלחו:
שלומית: בוחרת להתמקד במורים ובאיך? – עליהם להיות מתווכים בין מחשבות מורכבות וערכיות – מורים לחיים! בניגוד לסגידה "למספרים" הנהוגה היום (מיצ"בים למיניהם). המדינה צריכה להוביל ולעודד גישת הוראה כשליחות, בנוסף להיותו מקצוע שמכבד את את בעליו קיומית ומבנית. ביה"ס יהווה היכל הלימוד עבור המורים והתלמידים ויתנהל בו שיח ערכי, חדשנות, רב-תרבותיות ולימוד בצוותא, בחברותא – On the job training והערכה תהיה בית ספרית פנימית.
שייקה: מצדד בחינוך לערכים, חיזוק יסוד הדיאלוגי, חינוך פוליטי וחינוך משלים. כל זאת ע"י טיפוח תרבות חינוכית ופרקטיקה פדגוגית שנשענת על שתי קומות: קומה א' – קומת ההוראה והלמידה, קומה ב'- קומת החינוך, תובנות, משמעויות, יצירתיות – קומת הרוח, מותר האדם. שתי הקומות תתמוכנה בליבת החינוך: עירור ע"י שאלות קיומיות, "השאלות הגדולות".
כוכי: מסד בית ספרי של ד.ג.ן – דעת, גוף ונפש, הנוצק במידה אוטונומית רבה על רקע המרחב האקוסיסטמי של הקהילה וגורמיה השונים. שיתופי הפעולה ביניהם ובין גורמי החינוך הבית ספריים, המוניציפליים או של האיגוד החינוכי המרחבי מגבשים סופית את אופיו ותוכניות לימודיו. הביזוריות משפיעה בהכרח על אופי המנהל החינוכי המרכזי: מאפשר, גמיש, מעודד למידת מורים ותלמידים, מקיים שינוי במבנה בחינות הבגרות ובקבלה למוסדות אקדמיים.
מלי: מדגישה את החשיבות של היפוך הפירמידה בחינוך, קרי: אם הגיל הרך "זוכה" בכוחות הוראה לא מוכשרים ומיומנים דיים לעומת הדרישה הברורה לכוחות ההוראה בחטיבות העל יסודיות, הרי יש להפוך את החשיבה והעשייה ולהשקיע בתשתית בחינוך בגיל הרך כדי לקצור פירות בגיל מאוחר יותר.
ענת: מדגישה את האוטונומיה הפדגוגית, שפועלת במרחב היחס בין הידע ומיומנויות החשיבה. קיימים 5 מרכיבים עיקריים במציאות פדגוגית רצויה - הרכבם תלוי בגורמי החינוך השונים:
מקצועות הליבה (המסורתיים): ידע כעוגן לרכישת ידע חדש תוך כדי ארגונו לפי רעיונות מרכזיים חוצי דיסיפלינות ובאופן משתנה.
לימודי רוחב: אוריינות שפתית, מיומנויות חשיבה, חינוך לדמוקרטיה, חינוך טכנולוגי
לימודים בינתחומיים
תחומי לימוד חדשים: אוריינות פיננסית, חינוך לקיימות...
יוזמות אוטונומיות של מורים, מנהלים, ראשי רשויות....
רחל: הדגימה וביקשה לשטח את עקומת האי שוויון, שישראל מככבת בה, עפ"י מיקום גיאוגרפי והשתייכות מגזרית-אתנית. הכנסת טכנולוגיה יקרה או מימון פרויקטים ראוותניים ללא הכנה נכונה והפעלה אינם מביאים את השינוי המיוחל. כדי שזה יקרה יש להפעיל 4 המלצות עיקריות:
השקעה דיפרנציאלית ממשית
גמישות תקציבית
פתרונות מותאמים וגמישים
טיפוח כוח הוראה איכותי.
2. במפגש הבא 31.12 בשעה 16:15
א. המשך 3 הרצאות טד: זיקה, קרן, ישי – בזיקה לנקודות המצע (להעביר החומרים).
ב. דיוק ניסוח 8 נקודות ב-2 קטגוריות למצע חינוך: 4 לפדגוגיה, 4 – לסדירויות מבניות
ג. חלוקה לזוגות להרחבה ולניסוח כל נקודה – שבוע 1 בקטגוריה פדגוגיה, שבוע 2- מבנה
סיכום ישיבת פורום שרת חינוך מס' 3, יום שלישי 22 דצמבר 2020
נוכחים: סעדה, קרן קטקו-איילי, אבי עופר, רחל קנול, כוכי עם-עד.
נעדרים: נמרוד אלוני, יורם הרפז, זאב דגני, סמי שלום שטרית, אבשלום אליצור
מהלך המפגש 12.17 יום ה':
1 .נשלח בקבוצה מסמך בסיס למצע החינוך הכולל:
• משפטי פתיחה רעיוניים לפתיחת המסמך
• תרשים מבנה משרד החינוך דהיום
• שאלות לדיון המתייחס ות: ל מבנה, לאוטונומיה, לזרמים, למימון, למהות ביה"ס + חלוקת הצעות ל עבודת הרחבה בין שתי תימות מרכזי ות: סדירויות מבניות ופדגוגיה.
2 .חלוקה לש ני חדרים לפי שתי התימות לתחילת תהליך עבודה. החברים בחרו לפי עניינם בנושא. 3 .הועלתה שאלה מהותית: חזון, מדיניות ופדגוגיה - מה קודם למה בהקשר של המבנה? 4 .תוצאות הדיונים בשני החדרים:
א. סדירויות מבניות:
• התאמת תוכני ות לימודים וחשיבה למאה ה - 21 :מרכיבים וקריטריונים.
• מידת הרלוונטיות בעיסוק במבנה משרד החינוך לעומת התמקדות בדאגה שהמשרד ידאג לתקצוב הוגן, שוויון ומניעת פערים.
• פיתוח תאגידי חינוך אזוריים ואפשרויות למתן אופי פרטני לבתי"ס והתמקדות בתכנים בהתאם לצרכי תושבי הרשו ת ו/ או האזור והחברה בה ממוקמים.
• יפותחו בתי"ס שישרתו את תלמידיהם מהבוקר עד הערב בחינוך פורמלי ולא פורמלי כולל כישורי התנהגות וחיים.
• יש להשקיע חשיבה בזרמי החינוך ואיזה אופי ילבשו כדי שיתקיים השוויון בכל פרמטר חינוכי כולל ש וויון הזדמנויות לבוגר בחברה.
ב. פדגוגיה:
כל מנהל צריך ליצור מסד תרבותי שיאפשר פדגוגיה מיטבית.
מה במפגש הבא? 12.24 בשעה 15:16 ביום ה' בזום
1 .באופן חד פעמי תינתן האפשרות לחברי הפורום לפר וש את משנתם המקצועית בנוסח TED :
• לכל אחד יוקצבו 10 ד' בלבד, ניתן להוסיף מצגת, שתשלח באותו יום לכוכי
• הדברים יתקשרו לאחת הנקודות במסמך הבסיס בשם "מצע חינוך", שנשלח לקבוצת הווטצאפ: "חינוך בדמוקרטית" - נקודת התייחסותכם האישית תוצג בפתח הדברים. • הרעיונות שיוצגו בדברי החברים ישמשו כמסד ההצעות במצע החינוך.
הערה: הדברים לא יעמדו בפני עצמם ולא יתקיימו במנותק מהמשימה לשמה התכנסנו - לא יהוו הרצאת מומחה בנושא ה התמחות של מי מחברי הפורום הנכבדים.
2 .נתכנס לארבע נקודות מהותיות להרחבה ו לדיוק מתחת לכל אחת משתי התימות המרכזיות: סדירויות מבניות ופדגוגיה.
להמשך עבודה פורייה משותפת ומשתפת
כוכי עם- עד
סיכום מפגש מס' 2 – פורום שרת חינוך, יום שני 07 דצמבר 2020
נוכחים: רחל קנול, שלומית עמיחי, אבי עופר, זיקה אב צור, מלי פולישוק, קרן קטקו איילי, כוכי עם-עד.
נעדרים: נמרוד, אלוני, סמי שלום שטרית, זאב דגני, סעדה וורדה, ענת זוהר, אבשלום אליצור
1. סדר היום המתוכנן:
סבב היכרות + הצגתה של ד"ר רחל קנול כ"שרת החינוך" של הפורום
מצע האבנים הגדולות (8 העקרונות במתווה של אלוני)
חלוקה לצוותי עבודה ותחילת עבודה
מי חסר ולמה?
סיכום ודיון מה הלאה
2. מהלך המפגש:
סבב היכרות + שיתוף בצ'אט למה כל אחד הגיע לקבוצה, או המסר העיקרי שלו
חלוקה לשני חדרי דיון ב-8 עקרונות: איזה עיקרון מיותר או יש להגדירו אחרת? ואיזה- חסר?
מליאה: שיתוף במסקנות כל קבוצה, דיון עקרוני והתכנסות למסקנות ומה הלאה?
יורם הרפז הציע שינוי מבני של מערכת החינוך על בסיס הנחות היסוד הבאות:
לאחר שבתיה"ס מלאו את ייעודם לתקופת הקמתם במאה ה-19 על רקע התגבשותה של התודעה הלאומית והמהפכה התעשייתית, הנפיקו פועלי ייצור וגיבשו תודעה לאומית - הפכו ללא רלוונטים ואיבדו מיוקרתם ומחשיבותם.
היום יש לפתח ולהרחיב לתודעה קוסמופוליטית לצד זו הלאומית על רקע מגפות, טכנולוגיות ודברים נוספים משותפים.
נראה שלחינוך אין מטרה ברורה והוא מתנהל בתוך מרחב של שלוש מטרות עיקריות הסותרות זו את זו ומבלבלות:
כלים – להעניק כלים להצלחה בקריירה
ערכים- להשפיע ולהפוך התלמידים לאנשים בעלי ערכים מועילים - הומניזם
מימוש עצמי- כיצד האינדיבידואל מחבר בין הכישרון / היכולת לתשוקה
ההצעה לשינוי בבסיסה מתייחסת למערכת שתכלול 3 סוגי בתי"ס ( זרמים אידיאולוגיים):
80% לאילו השואלים "מה יוצא לי מזה?" – בתי"ס מקצועיים, מתוחכמים אינסטרומנטליים, שילמדו בהם רפואה, משפטים, תקשורת, יזמות וכו' אלו מקצועות הבחירה העיקריים בתוספת מקצועות לוויניים לתחום. הם .יילמדו ע"י מורים מוכשרים לכך וע"י בעלי מקצוע מהתחום.
10% בעלי אינטרס, אוטונטיים, סקרנים, בעלי תשוקת למידה כבירה, בעלי מוטוביציה פנימית אדירה: יחברו לפרויקטיים בטכניון, בנאס"א – אליטות של מדעים ואומנויות.
10% בעלי מנטליות אינטלקטואלית אוטונומית, לא סובלים מסגרות ולא צריכים את זה – בתי"ס דמוקרטיים.
השיטה תגביר מוטיבציה, תפחית בעיות משמעת ותאפשר מצויינות בכל רמה – בבתי"ס על- יסודים. בדומה לגישה שהציעו בדו"ח הררי learnning Project base
3. החלטות:
יורם הרפז ומלי פולישוק יעבירו הצעותיהם בקבוצה + 5 עקרונות מתוך הכל חינוך (כוכי)
העקרונות לשינוי יחולקו: 1. פדגוגיה 2. מעשיים-פרקטיים 3. סדירויות מבניות – שלומית
כל החברים ימלאו את הטבלה בקבוצה: שם, טלפון, מייל ומתי לא נוח להם להיפגש.
רשמה: כוכי עם-עד
סיכום מפגש מס' 1 – פורום חינוך, הדמוקרטית - 22.11.20
נוכחים: ד"ר רחל קנול, ד"ר וורדה סעדה, זיקה אב-צוק, פרופ' נמרוד אלוני, פרופ' יורם הרפז
נעדרים: ד"ר זאב דגני
מרכזת הפורום: כוכי עם-עד
1. מהלך המפגש:
סבב היכרות-
רחל קנול : תושבת וותיקה בירוחם, התמחתה בפיזיקה ורובוטיקה, לימדה באוני ב"ש, ניהלה בי"ס יסודי, היום עובדת במט"ח. וורדה סעדה: גרה בבית ג'אללה, כימאית, בוגרת מנהל חינוכי ומנהיגות חינוכית, מלמדת במכללת קיי. זיקה אב-צוק: סמנכ"לית פיתוח עסקי בסיסקו, יוזמת תנועת נוער ערבית -יהודית, טכנולוגיה מאפשרת שיוויון הזדמנויות. נמרוד אלוני: וותיק מאוד, מלמד בהכשרת מורים, השתתף בפורומים רבים ויצר תוכניות ומסמכים עם שותפים שחלקם כאן, מציע שראשית דבר נעיין בהם. יורם הרפז: וותיק מאוד, השתתף אף הוא ביצירת מסמכים מן הסוג שאנו נדרשים להם כאן, מכשיר מורים ושותף לרעיון שנקרא חומרים, שנכתבו על מבנה ושינויים במערכת החינוך, מלמד בבית ברל. כוכי עם-עד: ניהלה בתי"ס, מטפלת, יועצת ארגונית ואקטיביסטית.
מסגרת הפעילות
ימי שני בשעה 16:15- 17:45
מטרות עיקריות
הנחלת שפה דמוקרטית (ערכי דמוקרטיה) והתנהלות שיוויונית: בזרמים פוליטיים (סטטוטורים מסודרים), לימודי ליבה, פיקוח.
שיוויון הזדמנויות בהתייחס למעטפת הוליסטית של רווחה, תשתיות, שיוויון מגדרי...
יצירת מערכת תומכת חינוך: ע"י בנייה של תשתיות השכלה ותרבות, שיאפשרו קיימות חברתית דמוקרטית.
יצירת מעמד מועדף לחינוך בישראל: הכשרת מורים, מנהלים – מנהיגות חינוכית
סוגיות שבהן יש לדון (בנוסף לאלו שהועלו בקבוצת הווטאפ)
מרכוז (משרד חינוך) לעומת ביזור (רשויות מוניציפליות)
דרכים להכשרת מורים להיות בעלי ידע עולם ומנהלים – מנהיגים – תשתיות כח אדם להוראה (בעלי הון אינטלקטואלי).
מה בין הטכנולוגיה בחינוך והלימודים ההומניסטיים?
האחריות של החינוך ליצירת חברה מתוקנת בעלת תרבות דמוקרטית
2. למפגש הבא
לאחר קריאה בחומרים ששלח נמרוד אלוני (העברתי לכם)
מוצע:
להתמקד במסמך: "המועצה העצמאית לחינוך הממלכתי" שישמש כתשתית עקרונית להבנת הכיוונים אליהם נוביל תוך כדי שימוש במושגים של אקו-הומניזם.
להבנות הרעיונות במשולב במושגי אקו הומניזם, מותאמים גם לזרמי החינוך האחרים והמלצות ליישום וכיווני פעולה מעשיים.
דיון בקבוצה כל פעם ביישום רעיון אחד או שניים והעברה לניסוח וכתיבה לחבר.ה
עבודה פוריה, כוכי