נעדרים: זאב דגני, נמרוד אלוני, יורם הרפז, וורדה סעדה, אבשלום אליצור, סמי שלום שטרית
1. מהלך המפגש: הרצאות טד בהקשר הנקודות של מצע החינוך – מצגות וכתובים נשלחו:
שלומית: בוחרת להתמקד במורים ובאיך? – עליהם להיות מתווכים בין מחשבות מורכבות וערכיות – מורים לחיים! בניגוד לסגידה "למספרים" הנהוגה היום (מיצ"בים למיניהם). המדינה צריכה להוביל ולעודד גישת הוראה כשליחות, בנוסף להיותו מקצוע שמכבד את את בעליו קיומית ומבנית. ביה"ס יהווה היכל הלימוד עבור המורים והתלמידים ויתנהל בו שיח ערכי, חדשנות, רב-תרבותיות ולימוד בצוותא, בחברותא – On the job training והערכה תהיה בית ספרית פנימית.
שייקה: מצדד בחינוך לערכים, חיזוק יסוד הדיאלוגי, חינוך פוליטי וחינוך משלים. כל זאת ע"י טיפוח תרבות חינוכית ופרקטיקה פדגוגית שנשענת על שתי קומות: קומה א' – קומת ההוראה והלמידה, קומה ב'- קומת החינוך, תובנות, משמעויות, יצירתיות – קומת הרוח, מותר האדם. שתי הקומות תתמוכנה בליבת החינוך: עירור ע"י שאלות קיומיות, "השאלות הגדולות".
כוכי: מסד בית ספרי של ד.ג.ן – דעת, גוף ונפש, הנוצק במידה אוטונומית רבה על רקע המרחב האקוסיסטמי של הקהילה וגורמיה השונים. שיתופי הפעולה ביניהם ובין גורמי החינוך הבית ספריים, המוניציפליים או של האיגוד החינוכי המרחבי מגבשים סופית את אופיו ותוכניות לימודיו. הביזוריות משפיעה בהכרח על אופי המנהל החינוכי המרכזי: מאפשר, גמיש, מעודד למידת מורים ותלמידים, מקיים שינוי במבנה בחינות הבגרות ובקבלה למוסדות אקדמיים.
מלי: מדגישה את החשיבות של היפוך הפירמידה בחינוך, קרי: אם הגיל הרך "זוכה" בכוחות הוראה לא מוכשרים ומיומנים דיים לעומת הדרישה הברורה לכוחות ההוראה בחטיבות העל יסודיות, הרי יש להפוך את החשיבה והעשייה ולהשקיע בתשתית בחינוך בגיל הרך כדי לקצור פירות בגיל מאוחר יותר.
ענת: מדגישה את האוטונומיה הפדגוגית, שפועלת במרחב היחס בין הידע ומיומנויות החשיבה. קיימים 5 מרכיבים עיקריים במציאות פדגוגית רצויה - הרכבם תלוי בגורמי החינוך השונים:
מקצועות הליבה (המסורתיים): ידע כעוגן לרכישת ידע חדש תוך כדי ארגונו לפי רעיונות מרכזיים חוצי דיסיפלינות ובאופן משתנה.
לימודי רוחב: אוריינות שפתית, מיומנויות חשיבה, חינוך לדמוקרטיה, חינוך טכנולוגי
לימודים בינתחומיים
תחומי לימוד חדשים: אוריינות פיננסית, חינוך לקיימות...
יוזמות אוטונומיות של מורים, מנהלים, ראשי רשויות....
רחל: הדגימה וביקשה לשטח את עקומת האי שוויון, שישראל מככבת בה, עפ"י מיקום גיאוגרפי והשתייכות מגזרית-אתנית. הכנסת טכנולוגיה יקרה או מימון פרויקטים ראוותניים ללא הכנה נכונה והפעלה אינם מביאים את השינוי המיוחל. כדי שזה יקרה יש להפעיל 4 המלצות עיקריות:
סיכום מפגשי פורום חינוך מס' 4, יום שני 28 דצמבר 2020
נוכחים: שלומית עמיחי, שייקה תדמור, ענת זוהר, כוכי עם-עד, מלי פולישוק, קרן קטקו איילי, אבי עופר, רחל קנול, ישי מור, זיקה אב-צוק
נעדרים: זאב דגני, נמרוד אלוני, יורם הרפז, וורדה סעדה, אבשלום אליצור, סמי שלום שטרית
1. מהלך המפגש: הרצאות טד בהקשר הנקודות של מצע החינוך – מצגות וכתובים נשלחו:
שלומית: בוחרת להתמקד במורים ובאיך? – עליהם להיות מתווכים בין מחשבות מורכבות וערכיות – מורים לחיים! בניגוד לסגידה "למספרים" הנהוגה היום (מיצ"בים למיניהם). המדינה צריכה להוביל ולעודד גישת הוראה כשליחות, בנוסף להיותו מקצוע שמכבד את את בעליו קיומית ומבנית. ביה"ס יהווה היכל הלימוד עבור המורים והתלמידים ויתנהל בו שיח ערכי, חדשנות, רב-תרבותיות ולימוד בצוותא, בחברותא – On the job training והערכה תהיה בית ספרית פנימית.
שייקה: מצדד בחינוך לערכים, חיזוק יסוד הדיאלוגי, חינוך פוליטי וחינוך משלים. כל זאת ע"י טיפוח תרבות חינוכית ופרקטיקה פדגוגית שנשענת על שתי קומות: קומה א' – קומת ההוראה והלמידה, קומה ב'- קומת החינוך, תובנות, משמעויות, יצירתיות – קומת הרוח, מותר האדם. שתי הקומות תתמוכנה בליבת החינוך: עירור ע"י שאלות קיומיות, "השאלות הגדולות".
כוכי: מסד בית ספרי של ד.ג.ן – דעת, גוף ונפש, הנוצק במידה אוטונומית רבה על רקע המרחב האקוסיסטמי של הקהילה וגורמיה השונים. שיתופי הפעולה ביניהם ובין גורמי החינוך הבית ספריים, המוניציפליים או של האיגוד החינוכי המרחבי מגבשים סופית את אופיו ותוכניות לימודיו. הביזוריות משפיעה בהכרח על אופי המנהל החינוכי המרכזי: מאפשר, גמיש, מעודד למידת מורים ותלמידים, מקיים שינוי במבנה בחינות הבגרות ובקבלה למוסדות אקדמיים.
מלי: מדגישה את החשיבות של היפוך הפירמידה בחינוך, קרי: אם הגיל הרך "זוכה" בכוחות הוראה לא מוכשרים ומיומנים דיים לעומת הדרישה הברורה לכוחות ההוראה בחטיבות העל יסודיות, הרי יש להפוך את החשיבה והעשייה ולהשקיע בתשתית בחינוך בגיל הרך כדי לקצור פירות בגיל מאוחר יותר.
ענת: מדגישה את האוטונומיה הפדגוגית, שפועלת במרחב היחס בין הידע ומיומנויות החשיבה. קיימים 5 מרכיבים עיקריים במציאות פדגוגית רצויה - הרכבם תלוי בגורמי החינוך השונים:
מקצועות הליבה (המסורתיים): ידע כעוגן לרכישת ידע חדש תוך כדי ארגונו לפי רעיונות מרכזיים חוצי דיסיפלינות ובאופן משתנה.
לימודי רוחב: אוריינות שפתית, מיומנויות חשיבה, חינוך לדמוקרטיה, חינוך טכנולוגי
לימודים בינתחומיים
תחומי לימוד חדשים: אוריינות פיננסית, חינוך לקיימות...
יוזמות אוטונומיות של מורים, מנהלים, ראשי רשויות....
רחל: הדגימה וביקשה לשטח את עקומת האי שוויון, שישראל מככבת בה, עפ"י מיקום גיאוגרפי והשתייכות מגזרית-אתנית. הכנסת טכנולוגיה יקרה או מימון פרויקטים ראוותניים ללא הכנה נכונה והפעלה אינם מביאים את השינוי המיוחל. כדי שזה יקרה יש להפעיל 4 המלצות עיקריות:
השקעה דיפרנציאלית ממשית
גמישות תקציבית
פתרונות מותאמים וגמישים
טיפוח כוח הוראה איכותי.
2. במפגש הבא 31.12 בשעה 16:15
א. המשך 3 הרצאות טד: זיקה, קרן, ישי – בזיקה לנקודות המצע (להעביר החומרים).
ב. דיוק ניסוח 8 נקודות ב-2 קטגוריות למצע חינוך: 4 לפדגוגיה, 4 – לסדירויות מבניות
ג. חלוקה לזוגות להרחבה ולניסוח כל נקודה – שבוע 1 בקטגוריה פדגוגיה, שבוע 2- מבנה