top of page
איל לבק
הקמת מערך אזרחי להנגשת מגוון מוצרים ושירותים לאכלוסיות מוחלשות. אלטרנטיבה מוסרית לכלכלה תאגידית, אשר תאפשר קיום בכבוד ותתרום להחזרת אמון האזרחים אחד בשניה.
חזון
נושאים שקרובים ללבי
קצת עלי
איל לבק, 37, מתגורר בגבעת אולגה, חדרה. במקור מראשון לציון, העיר והאגדה.
בימינו מועסק כעוזר משפטי במשרד המתמחה בפטנטים והגנה על קניין רוחני.
בזמני הפנוי אני מצלם, כותב ומנגן להנאתי. בשאר הזמן אני לומד, מתפלסף ומסתכל לאמת בפרצוף, לאו דווקא להנאתי.
חוץ מזה
חוקים ופרקטיקות האכיפה התעצבו במשך שנים בהתאם לאינטרסים כלכליים פרטיים של עסקנים מבפנים ומבחוץ (תוך הסתרת מידע וניצול ציני של מנגנוני הדמוקרטיה). הזכות לצבור הון ולהגן עליו הפך לערך עליון - מעל לערך חיי אדם, כבודו וחירותו.
זהו מצב שהרבה לוביסטים עמלים יום יום להנצחתו דרך פוליטיקאים וכלי תקשורת אשר מסיטים אותנו הרחק מדיון מעמיק ומעובדות אל בדלנות, פחד ושנאת חינם (בורות).
אנו חיים בעידן בו אין איזון מתבקש בין הצורך בטכנולוגיה ובקדמה לבין שימור איכות הסביבה. אין איזון חוקתי בין הזכות לצבירת הון ובין שמירה על בריאות הציבור ופרטיותו.
יתרה מכך, אין חוק האוסר על חברה או תאגיד למטרות רווח להשתמש במניפולציות פסיכולוגיות על צרכנים תוך עידוד קניית מוצרים ושירותים שביודעין מזיקים לבריאות ולאיכות הסביבה. עוד ידוע שהחופש והיכולת שלך כאזרח לעמוד על זכויותיך הבסיסיות מול תאגיד שאכן נמצא פוגעני (או כל גוף בירוקרטי) הינם מוגבלים ויקרים, במקרה הטוב.
זה הכל בעצם ידע כללי שהפכנו אדישים אליו ולחומרתו, או יותר נכון הפכו אותנו חסרי אמונה ביכולתינו ובזכותינו הבסיסית להתנגד לכך.
אריך פרום הגדיר פאשיזם כעלייתו של ערך בסיסי או כל רעיון בעצם (למשל דת או מנהיג) בחברה מסוימת, מעל ערך חיי אדם. אפשר לטעון כי אנו עדים לפאשיזם תאגידי וטכנולוגי.
האם יש מפלגה או יישות פוליטית שתבקש לפעול באופן נחרץ לתיקון עוולות העבר וההווה בכל הנוגע ליכולתם הלגיטימית עד כה של גופים למטרות רווח מבפנים ומבחוץ לפעול בניגוד לאינטרס הציבורי המקומי? האם אנו האזרחים נדרוש למצות את הדין עם אלו שבמשך שנים לקחו החלטות על חשבון בריאות האזרחים ומסרו את האחריות על בריאותינו ופרטיותינו לכל המרבה במחיר? אצבעות משולבות.
החזון שלי הוא להקים מערך אזרחי של שיתופי פעולה אידיאולוגיים מכל תחומי המדע, המחקר והצרכנות, אשר יהוו אלטנטיבה חברתית והומאנית לטובת אותם אזרחים שומרי חוק המעוניינים לקחת אחריות כצרכנים ולנקוט עמדה מוסרית נחרצת לגבי מוצרים ושירותים מזיקים. חתירה לשינוי חקיקתי שיאפשר זאת.
כל עוד אנו כמדינה לוקחים חלק בהסכמי סחר ונהנים מאמנות בינלאומיות חסרות מוסר, השמות ללעג את ערך חיי אדם וכבודו, והמנציחות את חוקי ההעסקה הפושעים במדינות חלשות, אנו בעצם משמרים את אותה מערכת כלכלית נצלנית המתלווה לאותן אמנות ומונעים כל התקדמות לבריאות ולשגשוג קהילתי.
כך גם לא ייתכן פתרון אמיתי (ולאורך זמן) לבעית השחיתות השלטונית במדינה, ולא לבעיות בריאות הציבור או לבעית חוסר עצמאותינו הכלכלית. אלו רק תופעות לוואי ומחלות של אותו רקבון מוסרי.
אותן תופעות לוואי שהשאירו את המצביעים המצפוניים יתומים פוליטית, וכן השאירו את שליחי הציבור האמיתיים מחוץ לפוליטיקה. אותן תופעות שבגינם הפסקנו לקוות לטוב ובמשך שנים התפשרנו על הרע במיעוטו - כי ראינו שהפשע משתלם ושהחזק העשיר מנצח את אזרח שומר החוק.
אנו נותנים את הסכמתינו האילמת במשך שנים לאותו מנגנון של בריונות תאגידית, ובירוקרטיה קרה במסווה של דמוקרטיה, בעבור נוחות מיידית ואשליית הבחירה החופשית. מסוממי קדמה והתפתחויות כפי שנכתב.
הקומוניזם או הפאשיזם האמיתי ממנו הפחידו אותנו תומכי השוק החופשי כבר מתקיים - אנו, האזרחים, מקבלים את פירות הקדמה במקרה הטוב לאחר עשור, במחיר מופקע ובאיכות בינונית, בעודנו מאמינים בכנות כי זהו רצון השוק או טובת הכלל. הידע והפוטנציאל האנושי היה שנים מוגבל בשל הסכמי סודיות, חוקי מסחר, חשש לפגיעה בבטחון המדינה, בכל מקרה מוגבל ומשרת את המעטים.
לסיכום: הקמת מערך יצרני כלל ארצי כתמריץ אידיאולוגי וכן כתמריץ כלכלי ללקיחת חלק בבניית המחר, בהנחת התשתית האנושית לפתרון בעיות המוסר של הכלכלה התאגידית ובעית חוסר ההגשמה של האדם המודרני.
אני רוצה להאמין שאופי המפלגה יתעצב בצורה כזו שתוכל לייצג לאורך זמן את האזרחים המרגישים יתומים פוליטית בשל השחיתות הרווחת במנגנון הפוליטי של ימינו, אותם אזרחים שדורשים מנהל תקין, ושמוכנים לקחת אחריות אישית בלנסות לקיימו, על ידי הצבעה מצפונית ותמיכה בפוליטיקאים שהערכיות המוסרית והאנושיות שבהם מורגשת במילים ובמעשים שלהם.
בין אם תתפקדו ל"דמוקרטית" ובין אם לא, בין אם תצביעו לי כמועמד שלכם מטעם ה"דמוקרטית" או לא, נסו לעמוד איתני דעת מול שיכנועים כי הצבעה למפלגה קטנה משיגה מאום, או שחשוב להתחשב בסקרים בשביל לקיחת החלטה, או שצריך להתפשר על הרע במיעוטו.
בחרו מפלגה, בין אם היא קטנה או גדולה ונסו לבצע היכרות אמיתית עם המצע הכתוב ועם נטיות לבם של המועמדים מטעמה, כלומר הצביעו מצפונית ולא לפי תורת המשחקים.
התקווה היא שכאשר 75% יצביעו מצפונית נוכל להרים את רף איכות נבחרי הציבור שלנו ולאט יחלו להופיע מועמדים שנמנעו להשתתף בקרקס החובבני לו קראנו פוליטיקה עד כה, מועמדים שדוגלים בערכיות ולא עסקנות, שמונעים משליחות ציבורית ולא מאופורטוניזם חלול תוכן. ייתכן ואף נוכל להתחיל להחזיר את אמון הבוחרים בשיטה ובשפה הפוליטית.
חשיפה של כל מידע חסוי שקשור בבריאות הציבור, מניעת איסוף ושימוש במידע האישי של האזרחים. מניעת הסתרה עתידית של כל מידע הנוגע לבריאות, בטחון ורווחת הציבור תוך התרת כבלי התלות בסיוע מבחוץ.
שינוי שיטת ספירת הפתקים הלבנים – הזכות הדמוקרטית לשים פתק לבן בקלפי משמשת מעין מד איכות שעוזר להצביע על חוסר ייצוג הולם לערכי המצביעים או חוסר אמון כללי של האזרחים בשיטה ובמפלגות המתמודדות באותן בחירות.
ניתן רק להניח כי אלו שאכן דאגו לשים פתק לבן על פני פתק לכל אחת מהמתמודדות האחרות, מבקשים לעצמם להחליש או לפחות להמנע מלחזק את אותן מפלגות אחרות.
זכות זו נרמסת על ידי הפרקטיקה האיומה בה אותם מצביעים מצפוניים שנאלצים לשים פתק לבן נספרים בפועל כתומכי אחת המפלגות הגדולות ולכן בעצם מנועים הם מראש לממש את זכותם הדמוקרטית ולהצביע מצפונית כדי לשקף, כאמור, את חוסר שביעות רצונם מאיכות הפוליטיקה המוצעת.
לא ייתכן שנאפשר לפוליטיקאים יכולת לגיטימית להשמע ולפעול ברשתות חברתיות. זה לא מקצועי בלשון המעטה והעובדה שזה הפך לברירת מחדל רק מעידה על האיכות הירודה של השפה הפוליטית בימינו. ועל אחיזתו של השוק החופשי בחופש שלנו.
לכל הפחות שהממשלה תפתח פלטפורמה מקומית וזמינה לכל כך שנוכל לפקח על ההתנהלות שלה בכל הנוגע לאיכות תוכן, שיוויוניות באחוזי חשיפה או משחקי שיווק למינהן.
לא ייתכן שניתן לנבחרי ציבור להשתמש לצרכיהם הפוליטיים במנגנוני שיווק זרים של חברות למטרות רווח עליהן אין לנו שליטה ופיקוח, ואשר מהווים בעצם בדלנות מעמדית בכך שאינם זמינים לכל.
קישורים
bottom of page