אם הבנתי נכון, יהיה בית ספר מסויים למקצוע מסויים, מה שיכול להקשות על הורים שאין באפשרותם להביא את הילדים לבית ספר הרחוק מהם מבחינה גאוגרפית. עדיף ליצור בתי ספר מקצועיים הפתוחים לכמה מסלולי הכשרה מקצועיים.
כבר היום מערכת החינוך מתוקצבת בכספים רבים, אך לא מנצלת אותם כמו שיכלה לנצל אותם (ניתן לראות את זה במדד הOECD של תוצאות מבחני הפיזה, כמובן שיש בעיותיות מסויימת בהסתכלות הספציפית על תחומי המדע) תכנית שכזו, בה המורים אמורים להיות בעלי ידע עמוק במקצוע על מנת להכשיר את התלמידים אמור לעלות כסף רב למדינה. מה עושים עם זה?
אולי אפשר לתת מעין הכוונה מקצועית ואישית לכל תלמיד מה הנושא שמתאים לו (בגילאים האלו רוב התלמידים ילכו לאן שהחברים שלהם ילכו).
לא הבנתי לגמרי מה יהיה השינוי בבתי הספר היסודיים בפרקטיקה. אשמח להסבר.
שינוי ראדיקלי כזה של מערכת החינוך ידרוש גם שינוי ראדיקלי בקבלה במוסדות להשכלה גבוהה. האם יש לך פיתרונות גם לנושא זה?
״בית הספר הלאומי והחרושתי של המאות הקודמות איבד בהדרגה את האהדה הציבורית שהיתה לו, וייתכן שבמהלך עשור אחד או שניים הוא יאבד את הלגיטימציה שלו. השאלה "מי צריך את בתי הספר?" שנשאלה פעם על ידי אנשי חינוך "רדיקליים", נשאלת כיום על ידי אנשים רבים. אנשים רבים חשים שבית הספר אינו רלוונטי לחיים המתרחשים מחוצה לו, וכי הוא כופה על ילדיהם למידה חסרת משמעות ובלתי יעילה. הם גם זוכרים שהם עצמם, בהיותם תלמידים, התענו ברוב השיעורים, ואף שכחו את מה שלמדו בהם משום שלא השתמשו בו בחייהם הבוגרים.״
״הזדמנות מיוחדת נפלה בחלקם של מאות אנשי וחוקרי חינוך ישראלים, לצפות בשיח מקוון שארגן מרכז טאוב עם פרופ' אנדריאס שלייכר, מנהל מחלקת החינוך של OECD. בימים שלאחר המפגש הוקדשה מירב תשומת הלב הציבורית לדבריו של שלייכר, אחד מחוקרי החינוך המשפיעים בעולם וממפתחי מבחני פיז"ה, בנושא החינוך ובמשבר הקורונה. הכתבות שפורסמו בתקשורת, הפוסטים ומאמרי הדעה הרבים שעברו בתפוצות נרחבות ברשתות החברתיות, התמקדו בכשלים החינוכיים של מערכת החינוך בישראל עליהם הצביע שלייכר גם בעבר, ושנחשפו ביתר שאת במגפת הקורונה – במיוחד בהיבטים של תפקידי המורים, הוראה ולמידה, ריכוזיות יתר של המערכת ושיטות ההערכה.״
אם הבנתי נכון, יהיה בית ספר מסויים למקצוע מסויים, מה שיכול להקשות על הורים שאין באפשרותם להביא את הילדים לבית ספר הרחוק מהם מבחינה גאוגרפית. עדיף ליצור בתי ספר מקצועיים הפתוחים לכמה מסלולי הכשרה מקצועיים.
כבר היום מערכת החינוך מתוקצבת בכספים רבים, אך לא מנצלת אותם כמו שיכלה לנצל אותם (ניתן לראות את זה במדד הOECD של תוצאות מבחני הפיזה, כמובן שיש בעיותיות מסויימת בהסתכלות הספציפית על תחומי המדע) תכנית שכזו, בה המורים אמורים להיות בעלי ידע עמוק במקצוע על מנת להכשיר את התלמידים אמור לעלות כסף רב למדינה. מה עושים עם זה?
אולי אפשר לתת מעין הכוונה מקצועית ואישית לכל תלמיד מה הנושא שמתאים לו (בגילאים האלו רוב התלמידים ילכו לאן שהחברים שלהם ילכו).
לא הבנתי לגמרי מה יהיה השינוי בבתי הספר היסודיים בפרקטיקה. אשמח להסבר.
שינוי ראדיקלי כזה של מערכת החינוך ידרוש גם שינוי ראדיקלי בקבלה במוסדות להשכלה גבוהה. האם יש לך פיתרונות גם לנושא זה?
יורם הרפז: העולם השתנה. למה הילדים צריכים להמשיך לסבול?
בית הספר סיים את תפקידו ההיסטורי, ודרושה מהפכה של ממש. כך היא צריכה להיראות
פורסם במוסף ״הארץ״ֿ, 31.12.2020 https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium.HIGHLIGHT-MAGAZINE-1.9413099
״בית הספר הלאומי והחרושתי של המאות הקודמות איבד בהדרגה את האהדה הציבורית שהיתה לו, וייתכן שבמהלך עשור אחד או שניים הוא יאבד את הלגיטימציה שלו. השאלה "מי צריך את בתי הספר?" שנשאלה פעם על ידי אנשי חינוך "רדיקליים", נשאלת כיום על ידי אנשים רבים. אנשים רבים חשים שבית הספר אינו רלוונטי לחיים המתרחשים מחוצה לו, וכי הוא כופה על ילדיהם למידה חסרת משמעות ובלתי יעילה. הם גם זוכרים שהם עצמם, בהיותם תלמידים, התענו ברוב השיעורים, ואף שכחו את מה שלמדו בהם משום שלא השתמשו בו בחייהם הבוגרים.״
קרן קטקו איילי: ״חינוך לשלום, ערכים ליברליים, חינוך לדמוקרטיה – את מי זה מעניין?״
פורסם ב״חיים משותפים״ ב-1 בינואר https://dialogtogether.com/%D7%A4%D7%93%D7%92%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94-%D7%90%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%91%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%AA-%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A-%D7%9C%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D/
״הזדמנות מיוחדת נפלה בחלקם של מאות אנשי וחוקרי חינוך ישראלים, לצפות בשיח מקוון שארגן מרכז טאוב עם פרופ' אנדריאס שלייכר, מנהל מחלקת החינוך של OECD. בימים שלאחר המפגש הוקדשה מירב תשומת הלב הציבורית לדבריו של שלייכר, אחד מחוקרי החינוך המשפיעים בעולם וממפתחי מבחני פיז"ה, בנושא החינוך ובמשבר הקורונה. הכתבות שפורסמו בתקשורת, הפוסטים ומאמרי הדעה הרבים שעברו בתפוצות נרחבות ברשתות החברתיות, התמקדו בכשלים החינוכיים של מערכת החינוך בישראל עליהם הצביע שלייכר גם בעבר, ושנחשפו ביתר שאת במגפת הקורונה – במיוחד בהיבטים של תפקידי המורים, הוראה ולמידה, ריכוזיות יתר של המערכת ושיטות ההערכה.״